כשאימון מנהלים פוגש חדשנות אמיצה- סמנכלים שוברים מוסכמות

"אני חייב שניפגש מחר דחוף, אני כבר לא יכול יותר, משהו חייב להשתנות עכשיו!"

מרכז הארץ, קומה ,43 חברה של מאות עובדים.

סטארטאפ שהיה בכל העיתונים הגדולים.

כל הטעמים של הגלידה והשיט הזה שמופיע בארץ נהדרת.

בפגישה החמישית שם, ראיתי משרד ששיחרו בו את 2 האוגרים מהכלוב.

מעליהם היה שלט, שבור את המסגרת, השמים קטנים עליך. 

ישבתי עם מנהל צוות. הוא היה נסער, הקרין חוסר אונים ותסכול עמוק.

מאחורי התסכול ראיתי אדם שבור, שבור לרסיסים, נבגד, מרוסק משברי אמון שהתנפץ לו.

"אני צריך עזרה

אני מתחיל לאבד סבלנות ואני מתחיל לאבד נקודות מלמעלה."

לסיפור הזה יש שני צדדים.

מנהל ועובד. הם הולכים כברת דרך לא מבוטלת, הוא גייס את העובד.

הוא לא הוצנח עליו ממקום כלשהו.

בחוויה של המנהל הוא נתן לו את הנשמה שלו, בכל היבט אפשרי.

גמישות, איזון בית עבודה, התפתחות מקצועית, שכר ובונוסים,

אפילו היתה תקופת רילוקיישן שהם צלחו יחד. הרבה שנים הם יחד.

המנהל קצת ראה בו את עצמו כשהיה צעיר.

ועכשיו הגיע לנקודת סף של שברון לב.

המלחמה חשפה מימד נוסף של אישיות שעד היום הוא לא הכיר.

כי ככה זה, מצבי קיצון משחררים לחופשי הרבה קופסאות שחורות שהעלו אבק מרוב שהן טמונות עמוק כל כך.

"העובד שלי כפוי טובה, חסר מסוגלות , אמוציונאלי, קוטבי בתגובות שלו.

אני לא מצליח יותר להכיל אותו.

אני לא מצליח לצפות את מי אפגוש בבוקר.

אפילו הלכתי למשאבי אנוש וכבר אמרתי להם, שהוא לא יוכל לקבל קידום בקרוב, למרות שעמלתי רבות להבטיח את הקידום הזה".

התחלנו בסדרת פגישות קבועה ואינטנסיבית לטיפול במצב החירום שהתפתח.

בפעם הראשונה התאפשר מרחב לגיטימי שהיה רק של המנהל.

במרחב הזה המנהל יכול היה להיות מה ומי שהוא רצה, ולבטא את כל מה שהוא חושב ומרגיש.

הגענו שם לזהב ארגוני, כזה שבפני עצמו שינה את כל תוצאות הרבעון.

ועם זאת הדבר הכי חשוב היתה תובנת עומק אחת.

המנהל הבין שנוצר בלבול עמוק בין מערכת היחסים המקצועית והאישית.

המנהל למעשה ציפה שהכפיף שלו יציל, יחזיק, וייקח אחריות על חוסר האונים, האמוציונאליות, הקוטביות ועל ההכלה שהיה זקוק לה המנהל בעצמו בשנה הזו, שנה ככ קשוחה. כי המנהל שמעליו לא ככ שם בשבילו.

מתכון אידיאלי לתאונת שרשרת קטלנית.

"אני רוצה לעשות אימון התפתחות ביחד איתו" אמר המנהל.

ההצעה שלו ריגשה אותי ברמות על!

זו מנהיגות במיטבה.

בהתחלה נפגשתי פגישה אחת עם העובד לבד, כדי לאפשר מקום שהוא רק בשבילו ולהתחיל לבסס ציפיות ואמון מולי.

ברור שהמציאות שהוא שיתף הייתה הפוכה כמעט ב180 מעלות מהמציאות שחווה אותה המנהל.

בפגישה המשולשת הראשונה עשינו הסכמות ותיאום ציפיות של מה שהולך להתקיים בחדר, ומה יכול להתאפשר בפגישות ומה לא. מה יכול להתאפשר בין פגישות ומה לא.

מה שיהיה בהמשך התהליך יישאר בקדושה בפרטיות בחדר.

אימון משותף של שתי קולגות הוא אימון הרבה הרבה הרבה יותר משמעותי.

הוא מצריך אומץ להיחשף.

הוא מצריך אומץ להאמין ולהתמסר.

הוא מצריך התחייבויות וכנות רדיקלית שמושתתת על כנות שאנחנו לומדים ליישם בחדר.

התהליך המשותף הביא לתיקון חשוב בין המנהל והעובד.

נמנעה כאן עזיבה של עובד מאד חזק.

עזיבה שלו היתה גוררת עזיבה של עוד 3 עד 4 עובדים נוספים.

בתהליך נקודתי וממוקד מנענו מהלך שהיה יוצר נזק מיידי של חצי מיליון ₪.

העובד מסומן כיום כעתודה ניהולית.

בנוסף מנענו נטישת לקוחות שהתנדנדו יחד עם כל המצב המורכב הזה.

גם כאן, מאות אלפים שהיו על חוט השערה.

תעצרו על זה רגע. זה נכון גם לצוות שלכם.

מנהיגים אמיצים ומעשיים מוכנים היום להטיל ספק באמונה שהרבה מהפלונטרים שמנהלים מנסים לפתור בעצמם באימון 1/1, כבר לא בהכרח רלבנטית.

צרו קשר לבדיקת התאמה לתהליך שלי.

לבדיקת התאמה